שטרנליכט נ' תריסי רוני בע"מ

החלטה

בפני בקשת המבקשת למחיקת כותרת התביעה.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובנספחים שצורפו לו, בבקשת המבקשת, בתגובת המשיב ובתשובת המבקשת, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על מחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר" והעברת התביעה לפסים של סדר דין מהיר.

השאלה האם ראויה תביעה להתברר בסדר דין מקוצר, נבחנת על פי כתב התביעה. ככל וכתב התביעה עומד בקריטריונים הקבועים בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות") , כי אז כשרה התביעה להתברר בסדר דין מקוצר.

תקנה 202 לתקנות קובעת כי תביעות כשירות להתברר בסדר דין מקוצר, כשמדובר בתביעות לסכום כסף קצוב מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב.

אכן צודק ב"כ המשיב לפיה נהוג לפרש לקולא את הצורך בראיה בכתב הנדרשת לצורך בחינת התאמתה של תביעתה לבירור בסדר דין מקוצר. כך נקבע כי הראייה על-פי תק' 202 (1) (א) לתקנות, איננה חייבת להיות ראייה מלאה להוכחת כל פרטי התביעה ודי בראשית ראייה מלאה להוכחת התביעה. אין הכרח שהמסמך בכתב יכיל הוכחה מלאה ואין להסיק מתק' 202 (1) (א) לתקנות שכל פרט ופרט של התביעה צריך ראייה בכתב כי הרי ניתן להשלים את ההוכחות בשלב מאוחר יותר. ראה ע"א 316/64, ארגון פועלים ע"ש בן עמי נ' קק"ל (פורסם במאגרים משפטיים).

זאת ועוד אכן נקבע בפסיקה, כי תביעה לפיצויים בגין הפרת חוזה ראויה להידון בסדר דין מקוצר, גם כאשר "הראיה בכתב" מתייחסת לחוזה עצמו ולאו דווקא להפרתו.

יחד עם זאת, נקבע לא אחת בפסיקה, כי "הראיה בכתב" הנדרשת, הינה למסמך בכתב הקשור לנתבע, העשוי על ידו או בחתימתו.

עיון בכתב התביעה מעלה כי התביעה נסמכת בעיקרה על זיכרון דברים בין המשיב לבין צד ג', אשר המבקשת אינה צד לו או להסכמות המגובשות בו ובניגוד לטענת המשיב, כלל לא ברור מזיכרון דברים זה מהן אותן התחיבויות מפורשות או משתמעות שקימות בין המבקשת למשיב.

בנסיבות אלו אין בידי לקבל את פרשנותו של ב"כ המשיב כי יש לראות במסמך זה כראשית ראיה בכתב לשם הגשת תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת. זאת ועוד גם נספח ה' שצורף לכתב התביעה, אשר כלל לא ברור על ידי מי נערך, אין בו בכדי ליתן מענה לראשית הראיה בכתב הנדרשת וכך גם אין כל רלוונטיות למסמכים כאלו או אחרים אשר צורפו על ידי המבקשת לבקשתה שכן כפי שצוין כשירותה של תובענה נבחנית על פי כתב התביעה בלבד.

לאור מסקנתי זו אף מתייתר הצורך לברר האם מדובר בסכום קצוב אם לאו.

משכך הנני מורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" והעברת התביעה בשים לב לסכומה, לפסים של סדר דין מהיר.

המשיב ימציא בתוך 20 יום לבית המשפט ולמבקשת את כל המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214 ג' ו-214 ח' לתקנות.

המבקשת רשאית להגיש כתב הגנה עד ליום 1.2.12. לכתב ההגנה יצורפו כל המסמכים אשר יש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנה 214 ג' ו-214 ח' לתקנות. למען הסר ספק, ככל ולא יגוש כתב הגנה, יראו בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת הרשות להגן ככתב הגנתה של המבקשת.

תצהירי עדות ראשית מטעם העדים , לרבות חוות דעת מומחה, אם ישנן, יוגשו בתוך 90 יום מהיום על ידי כל הצדדים במקביל. לתצהירי עדות ראשית יצורפו כל המסמכים שעליהם מסתמך העד בעדותו. לא היה המסמך מצוי ברשות המצהיר, יציין בתצהיר בידי מי למיטב ידיעתו הוא מצוי.

תצהיר בעל דין בהתאם לתקנה 214 ג' (ערוך לפי טופס 17 א' לתקסד"א), יראו אותו כתצהיר עדות ראשית אלא אם כן הוגש תצהיר עדות ראשית נפרד מטעמו של בעל דין.

תצהיר עדות ראשית שלא הוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית המשפט. עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו.

עד המסרב למסור תצהיר ויש כוונה להעידו במשפט, יגיש בעל הדין, בתוך המועד האמור, הודעה המפרטת את מועד פנייתו אל העד ליתן תצהיר ואת נסיבות סרובו של העד ליתן תצהיר. בבקשתו, יפרט בעל הדין את מטרת הזמנת העד וככל הניתן את עיקרי עדותו. עד זה לא יוזמן לביה"מ, אלא אם כן ניתנת החלטה על כך ע"י ביה"מ.

במועד הדין הקבוע לתיק ( 10.5.12) תתקיים בפני ישיבה מקדמית בתיק.